גמזו

מושב דתי במערב השפלה לרגלי הרי יהודה, בפאתי יער בן-שמן, על צומת דרכים מרכזית של כביש מס' 1 וכביש מס' 443 כ- 6 ק"מ דרומית – מזרחית ללוד. תנועה מיישבת – פועלי אגודת ישראל. המושב נוסד ב- 1950, בידי עולים יוצאי הונגריה ומרוקו. שמו של הישוב מקורו בפרי של עץ השקמה ה-גומזיות שהיה מצוי באזור השפלה.

המושב שהוקם במקורו כאגודה חקלאית שיתופית של פועלי אגודת ישראל אשר חבריה עסקו בחקלאות, בעיקר במטעים נשירים, הדרים וגידולים חד שנתיים (עגבניות, מלונים וכו'), שינה, במשך השנים את פניו,
הפך למושב עובדים ורק מספר משפחות נשארו לעסוק בחקלאות ומעבדות את רוב השטח.

גמזו נזכרת לראשונה בכיבושי הפלשתים, בזמן שלטונו של אחז מלך יהודה (דברי הימים ב' פרק כ"ח, פסוקים י"ח-י"ט). עוד נזכרת גמזו כמקום משכנו של התנא נחום איש גמזו הנזכר במשנה (מורו של רבי עקיבא), שנהג לומר על כל דבר "גם-זו לטובה".