תל חדיד

נ.צ. 652280 / 195584
כביש 444 צפון, כ- 600 מ' ממחלף בן שמן –לעבר שוהם

תל יישוב עתיק המזוהה עם העיר המקראית חדיד. השריד הקדום שנתגלה בתל הוא קבר מתקופת הברונזה התיכונה. המאות ה-16-17 לפנה"ס. הישוב מוזכר ברשימת הישובים שכבש תחותמס השלישי (המאה ה- 15 לפנה"ס). במקום גם ישוב מתקופת ממלכת יהודה במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה. בשנת 1955 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות ונמצאה רצפת פסיפס כנראה מהמאה השישית לספירה בה מתוארת ספינה שטה על הנילוס, עיר מבוצרת, החי והצומח על גדות הנהר כתובת "איגיפטוס" (מצרים). ריצפת הפסיפס הוצאה מהאתר ומוצגת במוזיאון הימי הלאומי בחיפה.

בתנ"ך מוזכר היישוב חדיד כאחד המקומות בהם התיישבו שבי ציון (עזרא פרק ב', פסוק ל"ג ונחמיה פרק ז', פסוק ל"ז). מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית החשמונאים בשנת 143 לפנה"ס. יוסף בן מתתיהו כתב שאספסיאנוס לכד את חדיד במרד הגדול. בתקופת המשנה ישבו במקום חכמים ובהם התנא ר` יקים איש חדיד (משנה, מסכת עדויות,ז',ה'). חדיד נזכרת גם באונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה (המאה ה-3 לספירה) ומופיעה במפת מידבא (המפה הקדומה ביותר של ארץ-ישראל המתוארכת בין המאה השישית עד השביעית לספירה, והראשונה שמתארת בהרחבה את נופי הארץ ויישוביה(. רבי אשתורי הפרחי כתב בשנת 1322 שחדיד נמצאת כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול, ושמה בפי הערבים חדיתא.

העיר הייתה קיימת לאורך תחילת האלף הראשון אחרי הספירה ואף נחשבה חשובה בתקופה הרומית והביזנטית. במקום נתגלו חציבות רבות ומערת קברים מהתקופה הרומית ועליה הכתובת "חנה בת מתתיהו מבית שערים".

כביש הכניסה לתל חדיד, בתחילת המסלול בסמוך לכביש 444, הוא גם כביש הכניסה לאתר ההנצחה לחללי חיל התחזוקה הנמצא למרגלות התל.